Four Months of Waiting (A Poem) #hebrew

‏לא רואים צבעים, 

ארבע חודשים, 

מחכים, 

לכל העומות העולם להבין, שהחמאס והטרור גם מסוכן בשבילם. 

כמה טיפשים, 

אנשים שחושבים, 

שהמוסלמים שהורגים את היהודים, 

לא רוצים, 

להרוג אותם גם. 

אלו בני אברהם שלא הולכים בדרכם, 

יודעים בעצמם, 

שאין אף אחד בעולם, שקונים את מילם, 

מכירים את שקרם, 

אבל שונאים ישראלים, ציונים ויהודים, 

שונאים כזה המון, שהם לא יכולים, 

להוציא את עצמם מהזבל של עולם, שבראו לעצמם. זורקים על יהודים, 

סבלים, ובעיות, 

ולא יכולות מהעניים לראות. איפה האנשים שהיו בכבישים,

 כשרצחו את הכושים, ואנסו את הנשים, 

איפה הטיפשים שיוצאים, 

שאין להם מה לעשות בחיים, מאמינים בחדשות על כל הסיפורים, 

חוץ מהסיפור על חמאסים שאונסים יהודים ורוצחים ילדים. 

עכשיו תבין, זה לא מלחמת יום הכיפורים, 

התעסקו עם אלוהים, 

יותר קרוב מכיפורים, 

וישראל עלו במחשבה, זה מלחמת שמחת תורה. 

לחמו עם הקדוש ברוך הוא, 

התעוררו בעצמם, 

כעס עליון, נורה ואיום. 

הקב״ה יודע, את כל משקורה, 

וכל מי שחגג, על הפיגוע הגרוע, הטבח על הטוהר. 

תאמיני לי עוד עניין, הסטודנטים החמאסניקים שמסתובבים בעולם, 

לא ישרדו בעולם העליון, 

הקדוש ברוך הוא, לא צריך מחשבון,

המציאות שלם, מרוכז בשקרם. 

ומתי שהתגלה את האור בעולם, 

יפלו בשקרם, 

כרעידת האדמה, 

כי לא כן השקר בעולם העליון,

כי לא כן השקר בעולם האמת, 

בשבילם יהיו יום גדול ונורא, וליהודים הייתה אורה ושמחה!

‏עוד יום זה יקרה, עכשיו זה קרוב, 

מחכים לזמנים נפלאים, העתידים, 

אבל בינתיים יודעים, 

לשים ת׳עצב בצד , 

כי יש מלחמה ויש ניצחון…

ומשנכנס אדר מרבין בשמחה.