Longing… (A Poem) #hebrew

איזה עומק הגעגוע הזאת. 

נכנס למקומות הכי עמוקות בלב. 

כשאחד מאיתנו יושב בשביה כולנו יושבים בשביה. ארבעה חודשים של געגוע. 

ארבה חדשים של הלוואי דבר בלי להודיע, עוד היום. 

יש מגדלים של אור בתום המנהרות. 

אלהים תאוצי את האור מהחושך. 

תחזור היום אבא תחזור. 

קוראים לך מתוך החושך. מתוך המנהרות. 

שמע ישראל אבא. עצמות יוסף בגלות אבא. 

תחזיר אותם הביתה אבא. ותגאל את כולנו אבא. 

תפרוץ את האדמה. עם המגדלים של אור. 

בזכות שורשינו האבות, והקדושים שבדורנו. 

בנובה ובעזה. 

תחזיר אותם הביתה. 

אחותנו ואחינו. 

ביחד ישובו ביחד ננצח. 

ביחד אם אלהים השב מגלות. 

הנחמה הכי עמוקה, יותר עמוק ממנהרה. 

להחזיר את הנשמה שפרצה מן העולם. 

אלפי הרוגים אל שם קודשך. 

אלפי מגדלים של אורך היקרה. 

תחזיר אותם הביתה מהאדמה לעולמך. 

פריצת האדמה להתחמם באורך. 

אבא אימה, ילד וילדה. 

סבא, סבתא, תינוק ותינוקה. 

עשה למענך וגם למענינו, תפתח את השערים הסגורים במלחמה. 

שערי ניצחון אמיתי וישרה, מבכי ודמעה לשמחה וגאולה.

‏תחזיר אותם הביתה. משעבוד לגאולה.